התעניינות לגבי מוצר

נטלי – הדרך לקשר זוגי עוברת דרך הקשר עם העצמי

    X

    נטלי – הדרך לקשר זוגי עוברת דרך הקשר עם העצמי

    parity

    כמטפלים, אנחנו לא חייבים שתהיה לנו בהכרח את הסוגיה שמביא המטופל בהיסטוריה האישית שלנו כתנאי לכך שנוכל לעזור לו, אבל אם זה קורה, זה בהחלט יתרון. במקרה של נטלי, נסיון החיים האישי שלי עזר לי להבין אותה טוב יותר. כמישהי שמצאה זוגיות בשלב מאוחר יחסית בחייה ההתמודדות עם הלחץ הפנימי והסביבתי של החברה היתה מוכרת לי היטב.

    נטלי הביאה פן מסוים: אנשים עם נתונים מצוינים "על הנייר" שחווים קושי בלמצוא זוגיות. הסיבות לכך רבות ומגוונות, ומאמר זה יתמקד בנשים שמתמודדות עם המצב: קיים מיתוס שרבים מאמינים בו, לפיו אישה שנראית טוב, בעלת קישורים חברתיים וקריירה מוצלחת שיודעת לנהל את חייה חייבת להצליח גם במישור הזוגי. המציאות מראה שזה לא תמיד המצב.

    אצל אשה "מוצלחת" שהכל זורם בחייה חוץ מזוגיות התסכול עשוי להיות רב, והשאלה “מה לא בסדר איתי?” תגיע מבפנים ומבחוץ. ההורים והסובבים לרוב לא מצליחים להבין, ופעמים רבות, מתוך כוונתם הטובה מחמירים את המצב באמירות כמו: “את נהדרת, אז איך זה שאין לך זוגיות?”

     בשלב כלשהו עשוי להפתח מעגל של הלקאה עצמית, אנרגיית החיים משנה כיוון ונעשה בה שימוש לחיזוק הקורבנות והתסכול, אמירות כמו “למה זה קורה לי?” או ”מה עשיתי שמגיע לי עונש כזה?” מתחילות להדהד ונוצרת התנהלות אוטו-אימונית, סוג של התקפה עצמית במישור המנטלי.

    נטלי, אישה חדה ואינטליגנטית, הבהירה במשפטים הראשונים בהם סיפרה על עצמה שנמאס לה לשמוע חיזוקים על כמה היא אטרקטיבית ומוצלחת, צריך היה להתנהל כאן במשנה זהירות.

    “אז ככה,” אמרה כשהתיישבה מולי “שמעתי עליך דברים טובים, אבל אני רוצה להגיד לך מראש שכבר עברתי טיפול שיחתי אצל יותר ממטפל אחד, כבר עשיתי חפירות עומק של העבר, ודי נמאס לי."

    “ובכל זאת את כאן.” ציינתי.

    “חשבתי שאולי בכל זאת תצליחי לעזור לי, אולי בעזרת הקריסטלים?"

    "אני בהחלט אנסה, ולא חייבים לחפור…” 

    אחד הדברים הראשונים שעשינו היה יצירת תעודה אישית:  תהליך שלקוח מסדנאות-שפע שאני מעבירה, בו המשתתפים נותנים לעצמו ציונים בתחומי חיים שונים כמו: הצלחה מקצועית, חברים, משפחתיות, בריאות פיזית, זוגיות, התפתחות-רוחנית וכו'… מדובר בתהליך פשוט אבל ממקד. זה נותן אמנם פוקוס על מה לא עובד, אבל מי שעושה אותו לא צריך את זה, הוא כן צריך את הערך המוסף: הפוקוס על מה כן עובד…

    נטלי נתנה לעצמה ציונים גבוהים בהכל, פרט לזוגיות וזה היה מאד חשוב, כי הפעם לא אני אמרתי לה כמה היא מוצלחת בתחומים שאינם זוגיות, אלא היא עצמה. זה עזר לה להתבונן על חייה בפרספקטיבה רחבה שהיא עצמה הגדירה תוך התמקדות בחלקים החיוביים בחייה. משפטים כמו “החיים שלי תקועים” ו”שום דבר לא הולך לי” הופכים להיות לא-רלוונטיים כשמפעילים התבוננות כזו.

    הטיפול האנרגטי המשולב בשיחה מהיר יחסית ומאפשר למטופל ללמוד חווייתית איך זה מרגיש להיות יותר מאוזן, לרוב השיפור מתחיל להיות מורגש כבר אחרי שלוש עד חמש פגישות. במהלך כל מפגש מגיעה נקודה בה מפסיקים לדבר ונותנים לחוויה האנרגטית לעשות את שלה, ועבור נטלי במיוחד התהליך החוויתי היה מאד משמעותי, בקטע השיחתי של המפגשים היה לה הרבה מה לומר, בקטע החוויתי האנרגיה של האבנים נגעה בה במקומות בהם לא היתה דריסת רגל לרציונל. לכל אורך הדרך הקפדתי במפגשים איתה להשאיר הרבה מזמן הטיפול לחוויה האנרגטית.

    החלק השיחתי במפגש הראשון הוקדש לתעודה ולהגדרת המטרות שקיוותה להשיג, במפגש השני חידדנו את הנאמר במפגש הראשון. בשני מפגשים אלו מערכי הקריסטלים והטיפול האנרגטי היו קלילים יחסית, זהו נוהל קבוע אצל אנשים שמעולם לא חוו טיפול כזה.

    חשוב לציין שאנשים שקשה להם בזוגיות אפשר לחלק בצורה גסה לאלה שחוששים מאינטראקציה מצד אחד ונמנעים, מול שכן מפתחים מערכות יחסים שלא מאריכות ימים. נטלי נמנתה על הסוג השני. כדי להבין מה לא עובד התחלנו לנתח חוויות שחוותה עם בני זוג פוטנציאלים. העלינו את הסיטואציות ומערכות היחסים שנוצרו על שולחן ניתוחים דמיוני והבטנו בהן יחד: נטלי היתה נעולה בנקודת המבט הסובייקטיבית שלה, ואני תרמתי נקודת מבט אובייקטיבית יותר, מקפידה להיות חומלת אבל בלתי מתפשרת.

    הילינג קריסטלי משולב בשיחה היא שיטת ריפוי שכשהיא מתאימה, היא פועלת מהר בכל המובנים: לוקח זמן קצר עד שעולים וצפים השיעור, התובנה או הסיבה לקושי. תפקידי כמטפלת לפרש ולשקף את ההתנהלות שאינה נכונה ולעזור לשנותה, ואז ללוות את התהליך צעד אחר צעד.

    ישנם מטופלים, שבשלב בו הם מבינים מה נדרש מהם לצורך השינוי נסוגים ומוותרים. כמטפלים עלינו להבין שגם אם עשינו את מה שנכון, יש דבר אחד בו לעולם לא נוכל לגעת: הרצון של המטופל, זה יצטרך לבוא ממנו.  

    עזרתי לנטלי לראות שמתוך פחד לא מודע היא מושכת לחייה את הבחורים הלא מתאימים. הפרופיל של הבחורים שזימנה לחייה די חזר על עצמו: לרוב היו מרשימים ובעלי אישיות בולטת, דעתנים  וביקורתיים, חסרי-סבלנות ולא בהכרח בוגרים נפשית. במקרים מסוימים הבחור זיהה שאין כאן התאמה והלך לדרכו די מהר, משאיר את נטלי עם תחושת עלבון ודחייה, אלה שכן בחרו להשאר פגשו את המקומות הפחות נעימים באופייה, ואם לא בחרו להתרחק, היא איבדה עניין. קשר אמיתי לא הצליח להווצר, כי מראש לא היה בסיס אמיתי לכך.

    “אני לא מבינה את זה.” התעקשה נטלי “אני משתדלת לבחור אנשים איכותיים שמתאימים לי ואיכשהו זה תמיד מתקלקל.”

    “השאלה מה זה אומר ‘מתאימים לך’, אולי ההגדרה הזו צריכה להשתנות.” הצעתי “אולי ההתאמה היחידה שלהם כרגע היא בזה שהם מראים לך שוב ושוב מה לא מתאים לך, שאת צריכה לשנות גישה.”

    נטלי לא אהבה את האבחנה שלי. אבל עמוק בתוכה הבינה שזה נכון “אז מה את מציעה, שאני אצא עם אנשים אפורים ומשעממים?”

    “אולי צריך לשנות גם את ההגדרה של ‘משעמם’…” הצעתי בעדינות.

    היא הביטה בי במבט לא משוכנע אבל לא פסלה את הדברים על הסף. המצב הזוגי שלה לא השתנה כבר הרבה זמן, ובהיותה מציאותית הבינה שהדברים ישתנו רק אם תתחיל להתנהל אחרת, מתוך ההבנה הזו החלה לעבוד על עצמה.

    כיוונתי אותה להכנס פנימה, להתבונן על הרגשות שלה, ללמוד להכיר את עצמה. התהליך הוציא ממנה המון ציניות ועקשנות, עלו בה התנגדויות קשות שנבעו מתוך פחדים ולפחות פעמיים במהלך המפגשים הגיעה לנקודה בה שקלה לא להמשיך את התהליך הטיפולי.

    כל תהליך כזה מחייב שתהיה התאמה לאישיות של המטופל/ת, במקרה שלה עלה הצורך להיות חסרת פשרות, מתודית, אפילו קצת קשוחה, בעצם לדבר איתה בשפה שלה, אבל מתוך מקום שמכיל אותה, שנשאר שם, שלא מוותר עליה. באותן נקודות קצה אמרתי לה שאני מבינה שהיא חוששת וברור שהיא רוצה לברוח מהסיטואציה, אבל זהו בדיוק הסימן לכך שהיא נמצאת בנקודת חשובה של שינוי. הבהרתי לה שוב ושוב שהדרך היחידה להתמודד היא ללכת דרך הקושי, כך היא משדרת ליקום שהיא אוהבת את עצמה.

    אני זוכרת את אותו רגע מסוים בו התסכול היה בשיאו והיא הביטה בי בכעס ואמרה שהיא מרגישה ממש רע עם עצמה ולא יכולה יותר לסבול את זה. זה היה השלב בו הדברים הבשילו והרגשות החסומים בתוכה היו קרובים לפני השטח יותר מאי-פעם והשחרור שלהם יכל להיעשות רק דרך החוויה.

    אמרתי לה: “נטלי, את בנקודה קריטית בה את יכולה להחליט שאת ממשיכה בתהליך ויהי מה ועוברת דרך הפחד ויש כמובן אפשרות לוותר, הבחירה היא שלך.”

    נטלי בחרה להשאר. בסוף אותו מפגש היא סיפרה לי כבדרך אגב על בחור בשם אביב שנכנס לחייה, ‘בחור קצת אפרורי’ כדבריה, אבל שיודע להקשיב לה ומכבד אותה. היא סיפרה שהיא יוצאת איתו בחזקת ידיד, לבינתיים. בירכתי אותה על כך, ואמרתי לה שגם אם הוא לא בן-זוג פוטנציאלי, זה מצוין שאדם כזה נמצא בחייה, כי זה סוג האנרגיה הגברית הנכונה עבורה. ממה שהיא סיפרה עליו נראה היה שאביב לא נבהל מהציניות שהפגינה ומכיל בקלות את מצבי הרוח שלה. לא משנה מה עשתה, הוא חשב שהיא מדהימה. הוא היה מספיק חכם לא להלחיץ אותה בדרישות של קירבה, אלא פשוט היה שם.

    נכחתי בחייה כשאביב פילס את דרכו בהדרגה אל ליבה דרך ההתנגדויות הרבות והמכשולים שהעמידה בדרכו. היה רגע משמח בו היא הודיעה לי שהיא ואביב הפכו רשמית מידידים ליוצאים קבוע, לזוג ! היא הבינה שאיתו טוב לה, היא שינתה את ההגדרות שלה ונוכחה לדעת ושזה מה שהיא רוצה. הוא היה שונה מכל האחרים, הוא שימח אותה. בשלב הזה, אחרי ארבעה חודשים רצופים של פגישות איתי החליטה להפסיק את הטיפול והבטיחה שתהיה בקשר.

    חצי שנה לאחר מכן התקשרה לספר לי שהם מתחתנים: נטלי מצאה את הדרך אל עצמה, ומתוך המקום הזה קל היה לה לפרגן לעצמה ולאפשר את החיבור עם בן הזוג המתאים.

    היא המשיכה להתקשר מדי פעם ולעדכן מה קורה איתה. כחצי שנה אחרי שהתחתנה באה למספר פגישות נוספות, כשהפעם הדגש הוא על כך שאינה מצליחה להרות. היא עשתה את כל הבדיקות הדרושות ופיזית לא נמצאה סיבה לכך. לא היה הרבה מה לעשות, פרט להילינג, הקשבה ותמיכה. זיהיתי שגם כאן קיים פחד מעכב, דומה במהותו לפחד שהפריע לה להכנס לזוגיות. היתרון היה שההתמודדות עם פחד כזה כבר היתה במאגר ההתנסויות שלה כמשהו שעשתה בהצלחה. היא באה למספר פגישות שאחריהן חשה שהיא יכולה להמשיך להתמודד לבד.

    הרבה אורך נשימה וסבלנות  נדרשו לה, וזה לקח יותר משנה, אבל גם כאן הגיעה אלי הידיעה המשמחת שהיא נכנסה להריון והביאה ילד לעולם.

    לא שמעתי ממנה מאז, ואני מניחה שחייה עלו על דרך המלך, כי הרי בכל יתר התחומים היא מראש זרמה בהצלחה. אני יכולה לנחש שהציון על זוגיות (והורות) לא פוגם לה יותר בממוצע של התעודה האישית. חוץ מזה, היא יודעת שבכל נקודת זמן בה תרגיש צורך, אהיה שם עבורה אם תרצה. ידיעה כזו חשובה מאד, לעיתים העובדה שיש את האופציה לקבל עזרה ממטפל שעזר לנו בעבר, היא לבד נותנת את הכוח להתמודד.