התעניינות לגבי מוצר

דמיון ותפקידו בחיינו – Imagination

    X

    דמיון ותפקידו בחיינו – Imagination

    Collage of human head, digits and various abstract elements on the subject of artificial intelligence, modern science, computer technology and human and artificial mind

    מה אם היה נאמר לנו שקיים מכשיר פלאי שאם לומדים להפעילו כראוי והלמידה פשוטה ומהירה, שאפשר ליצור באמצעותו כל מה שאנחנו רוצים ולממש את כל הפנטזיות שלנו על חיים טובים ושופעים? ושהמכשיר הזה לא רק שאינו עולה אגורה אלא כבר נמצא ברשותנו, ופועל מאז ומתמיד ואנו רק צריכים ללמוד לעבוד איתו נכון? 

    נשמע מופלא, לא? 
    זה אכן כך !! למכשיר הזה קוראים “דמיון”

    אצל רבים מאיתנו, האמירה “זה דמיוני", או באנגלית:  In your dreams  מכוונת לכך שמשהו אינו קיים במציאות, שזו אשלייה, ויחד עם זאת, יש לכל אחד מאיתנו עולם פנימי פרטי שמתקיים במקביל למציאות ה"רגילה": עולם “הדמיון”.  משתמשים בו בעיקר ילדים, אמנים, יוצרים ומעצבים לסוגיהם, וגם אנשים בעלי נפש מעורערת, וכאלה שנמצאים במצוקה קשה ובורחים לשם כאמצעי השרדות. אנשים בוגרים "נורמטיביים" ממעטים להשתמש בו ועסוקים בלחיות את “החיים האמיתיים”. ולראייה, קיים הביטוי “לשגות בדמיונות”, כשהמילה כנראה נגזרה מהמושג “שגיאה”.

    המציאות היא, שאנו אכן חיים בסרט, בו יש לנו תפקידים רבים: במאי/ת, מפיק/ה, כותב/ת, שחקן/ית הראשי/ת, תפאורן/ית, מלהק/ת ועוד… לצערנו, רבים חשים שבסרט של חייהם הם שחקן זוטר או סטטיסט חסר-חשיבות, ואינם מבינים שחייהם הינם הסרט שלהם והם יוצרים אותו מ-א' ועד ת'.

    אין בנאמר משום זלזול בחשיבותם של “החיים האמיתיים”. אנו חיים בעולם פיזי עם תפקידים ומטלות שונות, חובות וחוקים שנקבעו ע”י החברה, אך תפקידנו והשפעתנו בסרט חיינו גדול בהרבה מכפי שנראה לרובנו.

    תפקיד אחד בסרט שלנו קשה לנו למלא: קהל. כשאנו מוכנים להתבונן  על הסרט שלנו מבחוץ קל יותר לקחת אחריות על היצירה שלנו ולעשות בה שינויים ושיפורים. 

    כאן נכנסת לתמונה יצירת המציאות המודעת, שלדמיון חלק משמעותי בה, הוא לוח התכנון ומסך ההדמיה. כמובן שצריך בנוסף גם רצון, אמונה, התמדה, אבל בלעדיו השינוי לא יקרה,  וכל שיטה של יצירת מציאות מדברת על כך שיש לתכנן את המציאות הרצויה, להגדירה וליצור אותה בעזרת הדמיון. אחת הטכניקות החזקות לעבודה עם הדמיון היא מדיטציה בדמיון מודרך. זוהי טכניקה פשוטה שלרוב מועברת בהנחייה או בהאזנה לחומר מוקלט. התהליך לוקח  למסע לתוך נוף מסוים או תפאורה כלשהי, בחוויה שהיא שונה מאדם לאדם.

    הנה ציטוט מהספר הנהדר “שיחות עם אלוהים” שכתב ניל דונאלד וולש,  שהתקבל כולו בתקשור ממקור שהגדיר עצמו כ”בורא העולם”.  באחד הדיאלוגים הראשונים בספר, כשהמחבר שואל: “איך אדע שהתקשורת הזו היא מאלוהים, איך אדע שזה לא פרי הדמיון שלי?”  והתשובה שמגיעה אומרת כך: “ומה ההבדל? אינך מבין שבקלות אני יכול לפעול באמצעות דמיונך כמו בכל אמצעי אחר? בכל רגע נתון אביא לך את המחשבות, את המילים או את הרגשות הנכונים בדיוק.  אתה תדע שהמילים האלה באות ממני, מפני שאתה מעולם לא דיברת בבהירות כזאת מיוזמתך”.

    מתקשרים מנוסים מוצאים עצמם בתחילת הדרך, ולעיתים גם בהמשך, שואלים: “האם זה אמיתי או דמיוני?” מוצג פה תפקיד נוסף של הדמיון: מעין נתיב דרכו נכנס מידע חדש ממקורות גבוהים של העצמי או מקורות חיצוניים. מידע שמועבר בצורה חזותית או כמלל קיים בתודעה שלנו לפתע פתאם. כשאנו חושבים שאנו מדמיינים זאת, למעשה איננו טועים: נראה שאותם מקורות גבוהים משתמשים בדמיון שלנו כדי לטעת בו את התכנים.

    אותו “אלוהים” כפי שהוא מוצג בספר, מכוון את ניל ללכת לתוך עצמו כדי לקבל את התשובה וקורא לו לנקוט עמדה פנימית בנושא, להשוות ולהחליט לבד ולהגיע למסקנה אישית אם אכן הגיע מידע מבחוץ או שמא זה משהו שנוצר בדמיונו. ומוסיף: “אין ממש הבדל”, כלומר: זה “אמיתי” אם אנחנו מאמינים בזה ומוכנים לקחת את זה החוצה ולעשות בזה שימוש.

    אז איך זה קורה? איך משתמשים בדמיון? 

    השלב הראשון וההכרחי ליצירת מציאות באמצעות הדמיון הוא להאמין שזה אפשרי.  מורי הרוח הגדולים של ימינו טוענים שאם נתמיד בכך, חזוננו יתגשם. בספר “הסוד”, מתוארת שיטה המבוססת על עקרון “דומה מושך דומה”:  הרעיון שאם נתמקד בתחושה מסוימת או חזון מסוים ונראה אותו כאפשרי בדמיון שלנו, הוא ימשוך אלינו אנרגיה דומה. מבחינת היקום אין הבדל אם האנרגיה היא בדמיון או ממומשת בפיזי.  

    הדמיון מפותח במיוחד בגיל הילדות.  לילדים רבים יש ראיה על-חושית והם מסוגלים לראות דברים הקיימים בתדרים אחרים. המדיום האמריקאית סילביה בראון כתבה ספר מצוין שנקרא “ילדים רואי נסתרות” המוקדש ליכולות הרוחניות של ילדים. היא טוענת למשל, שרוב החברים הדמיוניים שיש לילדים שלנו אינם דמיוניים כלל.

    אדגר קייסי, המתקשר הגדול שחי במחציתה הראשונה של המאה ה-20 מביא בספר “תקשור האני הגבוה שלך” (שהוציאו ילדיו ממשיכי דרכו), טכניקות שונות להתפתחות אישית. קיים בספר פרק שנקרא “ערוץ האני הגבוה של הדמיון”, הנה כמה משפטים שהוא אומר שם:

    “קל לזהות את הדמיון עם הדמיוני. בדמיוני אנו מתכוונים בדרך כלל ל”לא אמיתי”. אנו מרבים לומר “אני רק מדמיין את זה” כשאנו מתכוונים לומר: “זה לא אמיתי, אני רק ממציא את זה”. ואולם, כדי להבין את הפוטנציאל המלא של יכולת התקשור שלנו, עלינו לגלות שלדמיון יש קשר חשוב מאד עם מימד של החיים שהוא אמיתי מאד. באמצעות הדמיון אנו יכולים לתפוש את מה שאחרת אינו נראה, מה שקייסי מכנה “הכוחות הבלתי-נראים” של הבריאה. הדמיון הוא ערוץ לא רק של רגישות על-חושית, אלא גם ערוץ של השראה ותפישת-חזון”.

    הבנות אלו, הכרה בדמיון שלנו והבנה מהו, הינם תנאי ראשוני והתחלתי לעבודה פנימית של הגשמת השפע בחיינו.
    *מוזמנים לקרוא עוד במאמר שפע – מצב של מודעות

    מדברות קריסטלים - הפודקאסט

    בפרק מס' 18 שעלה ב-15/5/24 אירחנו את שני תודר מחנות הקריסטלים "סטונאייג'" 

    *להסרה – לחצו על המסך בכל מקום מחוץ למודעה