תיאור ומראה:
נחשבת לאחת האבנים העתיקות בעולם. שמה נובע מאופן הווצרותה: היא מגיעה מהליבה של הפלנטה כאשר הגופרית הלוהטת מבעבעת אל פני שטח ומתקררת והופכת במהלך הזמן להיות אוורירית, הצבע שחור-ירקרק עד שחור, הירוק מגיע כתוצאה מסוג של מינרלים שונים שמתערבבים כמו אמאזונייט או פרידוט. לעיתים יש גם כמויות מזעריות של מגנטייט וברזל. ידועה גם בשם “בזלת” ובמקומות בהם היו התפרצויות געשיות וכיום יש ימים או אגמים אפשר למצוא אותה על קרקעית הים, לעיתים גם על החוף. היא נקבובית מאד, ספוגית וקלת-משקל. מקור הנקבוביות בהילכדות אוויר וגזים שונים בסלע בעת היותו מותך והתגבשותו לפני התנדפות הגזים. לחללים קוראים “וסיקולות” והן מכילות לעתים קרובות גבישים של קוורץ וקלציט. מרבים לעשות ממנה משטחים לקישוט חדרים ולשלב אותה ברצפות ומשטחים, לרוב בעירוב עם חומרים אחרים כדי לעשות אותה חלקה ויציבה, מה שגורם לה לאבד מתכונותיה.
מידע גימולוגי:
לא ניתן לתת הרכב כימי, וגם ההתגבשות הקריסטלית אינה קבועה, המבנה פנימי אמורפי. הקשיות נעה בין 5-6 בסולם של 1-10 והמשקל הסגולי גם הוא אינו קבוע ונע סביב ממוצע של 2.50 גרם לסמ”ק.
שימוש אנרגטי:
אבן רב-תכליתית שמכילה את כל ארבעת האלמנטים: האש שמתבטאת בלבה, האדמה שמרכיבה אותה בקריסטלי קוורץ, המים שממלאים תפקיד חשוב בקירור שלה, והאוויר שממלא את הנקבוביות שלה. לאורך ההיסטוריה נודעה כאבן של רוגע וריפוי. ידועה באיכויות ההארקה שלה, שמתבטאת בכך שאחיזתה מפזרת אנרגיות שליליות מיותרות ושולחת אותן לתוך האדמה. זהו תהליך נפלא להרגעת הרגשות. בדיוק כמו המבנה שלה, היא אבן קלילה שאמנם מקרקעת אבל לא עושה זאת בצורה כבדה.
היבט רוחני:
יש בה קלילות, שבשילוב עם יכולת הקרקוע הופכת אותה לקלאסית לאחיזה בזמן חוויות רוחניות גבוהות. מתחברת נפלא עם אבנים בעלות אנרגיה גבוהה כמו: אפופילייט, דנבורייט, סלנייט וסלסטייט.
היבט רגשי:
עבודה איתה נותנת רוגע ומאזנת רגשות סוערים, כשמשתמשים בה לאורך זמן היא ממיסה שכבות של חסימות רגשיות, וקשרים רגשיים שאינם נכונים ונחוצים עוד.
היבט פיזי:
כאבן שמכילה אנרגטית את כל ארבעת האלמנטים היא חזקה במיוחד. היא מעצימה את זרימת האנרגיה בכל המערכת האנושית. בדיוק כמו ספוג, היא יכולה לספוג ולספוח אנרגיות קשות מהחדר.
