מהי מערת "הקריסטלים הענקיים" בנאיקה במקסיקו?
מדובר למעשה ביותר ממערה אחת. המקום הוא מכרה "נאיקה" (Naica), באיזור צ'יוואווה שבמקסיקו. הן מכילות גבישים של סלנייט (קריסטל נפוץ יחסית ממשפחת הג'יפסום), הגדולים ביותר שהתגלו אי פעם וכן ניתן למצוא בהן גבישי קלציט. המערות מביאות סיפור מרגש שתחילתו בתחילת המאה ה-20.
איך זה התחיל?
המערה ראשונה, "מערת החרבות" התגלתה בתחילת המאה העשרים. במשך עשורים רבים היא עוררה עניין רב והיתה מאד ייחודית, אך המערה המעניינת ממש "מערת הקריסטלים של הענקים", שהתגלתה כמעט מאה שנה מאוחר יותר, בשנת 2000, הגדירה מחדש את המושג "קריסטלים גדולים". במאמר זה מובא מעט מידע כללי על המערות כפי שהתפרסם במקורות מידע שונים בשנים האחרונות. בסוף המאמר ישנן הפניות למקורות מידע נוספים, כולל תמונות רבות שצולמו בתוך המערות.
המקום בו ממוקם המכרה נקרא "הר נאיקה". ההר נמצא באיזור עשיר במחצבים במרחבי מדבר צ'יוואוואה שבמקסיקו. המכרה, השייך לחברת "פנולס" התגלה לראשונה בשנת 1794 ועד שנת 1900 התבצעו בו פעולות כרייה של אבץ ועופרת, מאוחר יותר נמצאו בו גם כסף וזהב. והחל משנת 1900 ואילך, תקופה בה עלה מאד ערכם של שני האחרונים, החלו פעולות מאסיביות יותר של כרייה שכללה מיכשור משוכלל יותר שמטרתו להגיע עמוק יותר לבטן האדמה כדי למצוא מצבורים נוספים של מינרלים יקרי-ערך. הכורים לא שיערו איזה אוצר הם עתידים לגלות.
מערת החרבות:
המערה הראשונה, שהתגלתה בשנת 1910 נקראת "מערת החרבות". היא נמצאת בעומק של 120 מטר מתחת לפני הקרקע ואורכה כ-70 מטר. יש בתוכה מצבור של גבישי סלנייט שאורכם הממוצע כשני מטרים וכן שכבה של גבישי קלציט. שמה ניתן לה מאחר ורבים מהקריסטלים המאורכים שבה מזכירים צורת חרב. גבישי סלנייט רבים הוצאו ממערה זו במהלך השנים והגיעו לידיהם של מינרלוגים ואספנים ברחבי העולם. את חלקם ניתן לראות במוזיאון הלאומי של ארה"ב וכן בתערוכות של אבנים יקרות. הכניסה למערת החרבות אינה מסוכנת יחסית, היא פתוחה עבור מדענים וגיאולוגים ובמידה מסוימת גם עבור הציבור הרחב. נבנה בתוכה שביל צר המוביל לתוך יער הקריסטלים שאפשר לומר שנהרס לא מעט בעשורים שעברו מאז התגלתה המערה. במשך תקופה ארוכה מאד נחשבו גבישי הסלנייט שהתגלו בה לגדולים ביותר מסוגם.
תקופת המהפיכה המקסיקנית:
זמן קצר אחרי שהתגלתה "מערת החרבות", בשנת 1911 הושבת המכרה ל-11 שנים. זה קרה בתקופת המהפכה המקסיקנית, בעקבות מקרה בו הגיעו מורדים למכרה ודרשו מהבעלים לשלם להם כופר. בעלי המכרה סירבו ואחד מהם נרצח עקב סירובו, מה שגרם להשבתת המכרה וסגירתו. כשנפתח מחדש בשנת 1922 נמשכו בו פעולות הכרייה כרגיל. מערת החרבות המשיכה לעורר עניין רב וחוקרים ומבקרים חזרו לנהור אליה.
התגלית המדהימה בשנת 2000:
מה שהתגלה בשנת 2000 הדהים גם את הגיאולוגים והמינרולוגים הותיקים ביותר. זוג האחים חואן ופדרו סאנצ'ז, מנהלי-עבודה במכרה נאיקה, נתנו אור ירוק לחפור מנהרה חדשה לעומק של 300 מטר מתחת לפני האדמה. כשכלי החפירה חדרו לסלעים בתחתית המכרה, הם גילו חלל גדול, מלא בקריסטלים ענקיים. זה נראה כמו התפאורה בסצינה מהסרט "סופרמן" )בסרט נראית מערה גדולה ובה קריסטלים ירוקים של האבן הדמיונית "קריפטונייט"), החלל הגדול היה מלא בגבישי סלנייט ענקיים שאורך חלקם מגיע ל- 20 מטרים (!!) וקוטר הגדולים שבהם לשני מטרים. גודל כזה לא נראה מעולם, גם לא משהו שמתקרב אליו. קריסטלים אלה, שהופיעו בצורת נטיפים היו גדולים פי כמה מגבישי הסלנייט הגדולים ביותר שהתגלו קודם לכן במערת החרבות ונחשבו לגדולים ביותר אי-פעם. מערה זו, שהיא בעצם סדרה של כמה מערות המחוברות ביניהן נקראת "מערת הקריסטלים של הענקים".
הכורים ההמומים הבינו שלפניהם אוצר. כצעד ראשון הם אטמו את המנהרה, גם מטעמים בטיחותיים, מאחר ושרר בה חום מחניק של מעל 50 מעלות צלזיוס (120 מעלות פרנהייט), וגם מאחר ורצו לשמור לעצמם את זכות הראשונים. זה לא מנע מאנשים תאבי בצע לנסות ולהסתנן פנימה בהמשך, וידוע על אחד הכורים במכרה שניסה להכנס פנימה, איבד הכרתו ומאוחר יותר נמצאה גופתו המתה בין הקריסטלים הענקיים. למרות הנסיונות לשמור על סודיות, המידע דלף החוצה והשמועה על המערה הפכה במהרה לנחלת הכלל.
בשנים שחלפו מאז התגלתה, "מערת הקריסטלים של הענקים" היא ממשיכה לעורר את הדמיון וייצר ההרפתקנות של מדענים, טיילנים וסתם סקרנים. בשנת 2007 פורסם מאמר על-ידי גיאולוג ספרדי שטען שקריסטלי-הענק נוצרו כתוצאה מחלחול של נוזל חם וחומר סלעי מותך שמקורם משכבות הסלע שמעל המערה. הוא העריך את גילם של הקריסטלים במערה בכחצי מליון שנה, מה שאומר שהם נחשבים צעירים יחסית, לטענתו, הצפת המערות בכמויות גדולות של מים עתירים במינרלים שונים בשילוב עם התנאים המיוחדים השוררים במערה הם שהביאו לצמיחה המואצת.
ייחודה של מערת הקריסטלים הענקיים:
יש לציין גם, שהגבישים במערות במכרה "נאיקה" אסתטיים ומושכים את העין בצורה יוצאת-דופן, זאת להבדיל ממקרים רבים בהם התגלו קריסטלים ענקיים שחוץ מגודלם ומנתוניהם הגיאולוגיים לא היו בהם ייחודיות או אסתטיקה כלשהן.
לאחר פרסום המאמר, יצאה בשנת 2007 משלחת של שלושה מדענים חוקרים למערות הקריסטלים הענקיים. שלושת החוקרים ביקשו לבדוק את מבנה החומרים במנהרה מתוך כוונה לנסות ולגלות מידע נוסף כמו: עקבות די.אן.איי שיתנו מידע לגבי צורות חיים על פני כדור הארץ ותעלומות שונות הנוגעות למהותה של הפלנטה. צוות של "נשיונל גאוגרפיק" ליווה את המשלחת ותיעד את מסעה. החוקרים היו נחושים לענות על שאלות כמו: מתי התחילו גבישי הסלנייט להווצר? מה גרם להם להגיע לגודלם הנוכחי? האם יש מידע שניתן לקחת במרקם החומרי שלהם שישפוך אור על תעלומות נוספות שקשורות להתפתחות הפלנטה ולמין האנושי?
לסיכום:
יש לציין שהסלנייט אינה נחשבת לאבן נדירה וגבישי סלנייט ענקיים שגודלם מספר מטרים התגלו כבר במקומות שונים בעולם, בין היתר בבאיזורים אחרים במקסיקו וגם בצ'ילה, פרו, ספרד ומקדוניה (יוגוסלביה לשעבר). אך יש ייחוד במערות של נאיקה: תצורת הגבישים, גודלם הייחודי, יופיים והריכוז שלהם הופכים את המערות ותוכנן לתופעה יוצאת דופן בכל קנה מידה.
"מערת הקריסטלים של הענקים" נחשבת מאז ועד היום לאחת התגליות הגיאולוגיות החשובות ביותר שהתגלו אי-פעם !! החקירה ואיסוף המידע מהקריסטלים במכרה נאיקה נמצאים בחיתוליהם וכנראה שמידע רב ערך שמקורו משם עוד יגיע לאנושות בהמשך בזכות גילויים של גבישים מדהימים אלו. בינתיים אנו עומדים משתאים ומתפעלים אל מול יצירתו המדהימה של הטבע.
