אבן לבה (לאבה) Lava Stone

מאת מיכל ביאל ויסלברג

תיאור כללי ומראה: נחשבת לאחת האבנים העתיקות בעולם. שמה נובע מאופן הווצרותה: היא מגיעה מהליבה של הפלנטה כאשר הגופרית הלוהטת מבעבעת אל פני שטח ומתקררת והופכת במהלך הזמן להיות אוורירית, הגופרית הלוהטת הופכת לשחורה כשהיא מצטננת. ידועה גם בשם "בזלת" ובמקומות בהם היו התפרצויות געשיות וכיום יש ימים או אגמים אפשר למצוא אותה על קרקעית הים, ולעיתים גם על החוף.

מידע גימולוגי: היא נקבובית מאד, ספוגית וקלת-משקל. מקור הנקבוביות בהילכדות אוויר וגזים שונים בסלע בעת היותו מותך והתגבשותו לפני התנדפות הגזים. לחללים קוראים "וסיקולות" והן מכילות לעתים קרובות גבישים של קוורץ, קלציט או אבנים ממשפחת הזאולייט.  הצבע שחור-ירקרק עד שחור, הירוק מגיע כתוצאה מסוג של מינרלים שונים שמתערבבים כמו אמאזונייט או פרידוט. לעיתים יש גם כמויות מזעריות של מגנטייט וברזל. לא ניתן לתת הרכב כימי, וגם ההתגבשות הקריסטלית אינה קבועה, היא למעשה בעלת מבנה פנימי אמורפי. הקשיות נעה בין 5-6 בסולם של 1-10 והמשקל הסגולי גם הוא משתנה, הממוצע הוא: 2.50 גרם לסמ"ק.

שימוש אנרגטי כללי: היא אבן רב-תכליתית שמכילה את כל ארבעת האלמנטים: האש שמתבטאת בלבה, האדמה שמרכיבה אותה בקריסטלי קוורץ, המים שממלאים תפקיד חשוב בקירור שלה, והאוויר שממלא את הנקבוביות שלה. לאורך ההיסטוריה נודעה כאבן של רוגע ריפוי. כאשר חושבים על אבני לבה, הלבה ידועה באיכויות ההארקה שלה, כך שאחיזתה מפזרת אנרגיות שליליות מיותרות ושולחת אותן לתוך האדמה. זהו תהליך נפלא להרגעת הרגשות. בדיוק כמו המבנה שלה, היא אבן קלילה שאמנם מקרקעת אבל לא עושה זאת בצורה כבדה.

היבט רוחני: הקלילות שבה יחד עם יכולת הקרקוע הופכת אותה לאבן קלאסית לאחיזה בזמן חוויות רוחניות גבוהות: כשמתעלים עם אבנים בעלות אנרגיה גבוהה כמו: אפופילייט, דנבורייט, סלנייט וסלסטייט, נפלא להניחה על הצ'קרות התחתונות.

היבט רגשי-נפשי: האווריריות שבה יחד עם האפקט המרגיע עוזרות להמיס לאורך זמן שכבות על גבי  שכבות של חסימות רגשיות, קשרים רגשיים שאינם נכונים ונחוצים עוד.

היבט פיזי: העובדה שהיא מכילה אנרגטית את כל ארבעת האלמנטים הופכת אותה לאבן ריפוי חזקה במיוחד. היא מחזקת את זרימת האנרגיה בכל הגופים, כולל הגוף הפיזי. גושים גדולים שלה יכולים בדיוק כמו ספוג, לספוג אנרגיות קשות מהחדר, ומרבים לעשות ממנה משטחים לקישוט חדרים ולשלב אותה ברצפות ומשטחים, לרוב בעירוב עם חומרים אחרים כדי לעשות אותה חלקה ויציבה, מה שגורם לה לאבד מתכונותיה.